מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.
הגענו למאני-טיים בקורס הרדיו. החל מהשבוע מתחילים להקליט את הפיילוט, שביום מן הימים יקבע אם עובדים ברדיו.
לומר את האמת, עד עכשיו הלכתי לקורס הזה רק בשביל להנות וללמוד, אבל עכשיו אני יכול להגיד בפה מלא שיש לי אשכרה סיכוי להשתלב ברדיו.
וכאן נכנסת הדילמה: לשדר בחמש בבוקר או לנפוש באיזה מדינה נידחת?
נורא קוסם לי כל הרעיון של לשדר, אפילו בחמש בבוקר. אבל לוותר על טיול של פעם בחיים, אני לא יודע אם אני מוכן לזה.
אולי עדיף שהפיילוט שלי יהיה כישלון ואני לא אצטרך להתחבט בשאלה הזו.
רביעי, 20 ביולי 2005 בשעה 6:22
שני הדברים הם בעצם סוג של אסקפיזם. אם נופש במדינה נידחת זו הדרך שלך להתנתק מהמציאות הקיימת על מנת לתור אחר עצמך, הרי שגם לשדר בחמש לפנות בוקר הוא סוג של אסקפיזם. בשניהם מנהלים חיים שמנותקים (או מונתקים) מהמציאות היומיומית. אך, בעוד שבאחת מחלופות המציאות ישנה דרך לשנות את המציאות, בשניה כל שישתנה זה אתה.
הבחירה בין לשדר - להקרין על ההמון (3 אנשים שמאזינים בממוצע ב5 בבוקר לרדיו, שאל את אייל דסקל ששידר ב106 בין 3 ל4 בבוקר, 5 נחשבת שעה טובה) לבין לשבת על חוף נידח ולפנטז על כלום; השאלה היא איך כל אחת מהצעדים מקדם אותך למטרת העל.
בעצם השאלה אם יש מטרת על, לא?
רביעי, 20 ביולי 2005 בשעה 6:23
אוקיי… נראה לי שלקחת את זה קצת יותר מידי רציני
רביעי, 27 ביולי 2005 בשעה 6:23
נראה לי שאתה מתבלבל וזה ברור שאת השעה חמש יקבל השיר בלופ " פור טו דה פלור" אני מוכנה להשאיר לך את 3 בלילה… חוצמזה… לשבת בודד מול קונסולה, להרוויח שכר מינימום ולחלום על היום שתראה אור יום לעבר הנמל יותר שווה מכל מדינה נידחת..