איך אני שונא כשזה קורה.
אתה מנסה ליישר את הפאות, אבל צד אחד קצת קצר. אז אתה משווה את השני, ואז הוא קצת יותר קצר.
אחרי שלוש דקות, אין לך פאות לחיים ואתה לא רוצה לצאת מהבית שבוע מהבושה.
אבל חגגנו אתמול לליאור יומולדת בגאגא.

אני ברוב טיפשותי שכחתי להטעין את הבטריות של המצלמה קודם, אז ליאור סר לפיצוציה הקרובה ואחרי חמש דקות ועשרים ושישה שקלים (שלי) חזר עם בטריות חדשות.

הצטלמנו קצת, דיסקסנו פסיכומטרי (המילה פרקדן מופיעה בשיר "תחת שמי ים התיכון") ואז הלכתי הביתה כי עבדתי היום לפנות בוקר.)

חוצמזה, הקלטתי בפעם האחרונה את הפיילוט שלי ברדיו, אני אעלה אותו בימים הקרובים. והנה שיר השבוע שאני לא יכול להפסיק לזמזם.

הפוסט הזה פורסם ביום יום שבת, 03 בספטמבר 2005, בשעה 14:36. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ברסס‏. הפוסט הזה סגור לתגובות כרגע.‏ אפשרות שלישית ומגניבה לא פחות היא להוסיף את הפוסט הזה ל ט.עי.ם שלך (מה זה?).