מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.
יוצא לי הרבה להגיד את זה בזמן האחרון, אבל זה רק מוכיח שאני לומד, כי רק מטעיות לומדים. טעיתי.
אז אם עדיין לא הבנתם, הפסקתי את הטיול, למרות כל הצהרותי שאסיים אותו במכה אחת, פשוט אני לא רוצה לגרום לעצמי נזק בלתי הפיך, הרי אני מאמין שאני עוד אצטרך בחיי את הזרתות שלי (וגם את הציפורן באגודל).
בתמונה רואים את זרת ימין שלי, שמצבה די זהה לזו בשמאל. יואב, שכידוע לכם עבר קורס חובשים, אומר שזו פגיעה עמוקה בשכבת הקוטאן, השכבה השלישית והאחרונה במספר בעור.
אני מאמין שמתישהו אני אשלים את הטיול, אולי בכמה חלקים.
פשוט אני לא מסוגל במצב הקיים. היום סיימנו את המסע בכנרת. הלכנו בבוקר את חלקו התחתון של נחל עמוד, עד המפגש עם השדות של מגדל, וחנינו לצהריים בחוף הכנרת, לא לפני שהתפנקנו בגלידות וקולה במינימרקט. סך הכל עברנו קצת יותר ממאה קילומטר בארבעה וחצי ימים. מאה קילומטר. שמעתם? מי שעדיין חש צורך לצחוק עלי, מוזמן.
וכמו שמשינה אמרו: "להתראות, שלום. זה לא נגמר, זה רק הסוף"
שירת הברבור של הטיול.