מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.
יום ארוך, ללא ספק.
התחלנו את הבוקר בשעה חמש וחצי בטיפוס של בערך 800 מטר להר מירון, וקצת לפני שמונה שתינו תה בחניון הפסגה.
משם המשכנו למטה, לכיוון יער מירון, לא לפני שהתברברנו במשך שעה וחצי בדרך, הודות לסימון מאוד מבלבל. ירדנו איזה הר שלא היינו אמורים לרדת, וטיפסנו אותו בחזרה (אני עשיתי את זה בדוך והברכיים שלי הצטערו על זה).
ביער מירון אכלנו ארוחת צהריים שלפתע הופיעו להם זוג מטיילים חמושים כל אחד בשני מקלות הליכה. היו אלה ג'ון וג'ודי, בשנות החמישים לחייהם, בעלי מבטא בריטי כבד, שיצאו מאילת לפני שלושים ותשעה ימים. מבירור מעמיק יותר מתברר שיש להם אכסניה באילת והם ישמחו לארח אותי בסיום המסלול.
משם המשכנו לנחל עמוד, שבתחילה היה דווקא נחמד. קצת מים, קצת טיפוס. אחרי בערך שעה וחצי בנחל מצאנו את עצמנו מאחורי קבוצות ילדים וניסינו לעקוף אותם בשביל הצר. אז המסלול הפך קניוני, ועלינו וירדנו אין ספור פעמים, סנטימטרים מתהום. כאן יואב בתמונה על אחד המצוקים בנחל.
מכשסיימנו אותו, הזדמנה לנו הליכה מעיקה משהו של 2 קילומטר של כלום בערך, עד מקום השינה שלנו, רק חצי יום מהארבל!
מחר בבוקר נמשיך את נחל עמוד עד מושב מגדל, ואני מתכנן להעביר את אחר הצהריים בחוף אורלנדו המפורסם.
מבחינת מצבנו הפיזי - ניתן להוסיף ברכיים כואבות ושפה יבשה. לדעתי זה יעבור ברגע שנכנס לכנרת. אנחנו מדלגים על ארוחת הערב ונסתפק בפתי-בר ושוקלד - בלי תה, כי אין לנו הרבה מים. מה שבטוח, נישן טוב היום.