מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.

נכנסתי לאמבטיה (עם חוברת ההוראות שכותרתה: "איך חופפים כזאת ערימה של שיער?"), וניגשתי ישר לעניינים. הטבעתי את הראש שלי במים, והרגשתי כאילו הוא לקח סוכריית מנטה חזקה במיוחד. המשכתי לקרוא את הדף ושמתי בוחטה של שמפו תוך כדי עיסוי הקרקפת. זה קצת בעיה שכל סנטימטר בערך יש איזה דוקרן של קיפוד, אבל גם זה הלך בסדר. אז הגיע תורן של הראסטות - תופסים ראסטה אחת, מניחים עליה קצת שמפו ומקווצ'צ'ים אותה. בסוף מטביעים שוב את השיער.

כשיצאתי מהמקלחת, ניערתי את השיער כמו כלב במשך דקה שלמה, ושמתי את השיער בתוך מגבת (זה החלק שהכי הסתבכתי בו - איך לעזאזל עושים את זה??). עכשיו אני אמור להסתובב ככה איזה רבע שעה, עד שהשיער יתייבש. ויש גם תמונות.

לא קלים הם חייו של ראסטפארי.

הפוסט הזה פורסם ביום שישי, 23 בספטמבר 2005, בשעה 18:28. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ברסס‏. אפשר להגיב על הפוסט כאן בבלוג הזה, או לשלוח טראקבאק מבלוג אחר.‏ אפשרות שלישית ומגניבה לא פחות היא להוסיף את הפוסט הזה ל ט.עי.ם שלך (מה זה?).