הייתי בבוקר בחנות של אפל, יש שם אינטרנט חינם (והרבה דברים אחרים), וניסיתי לתפוס את איתמר בסקייפ. הבחור שעמד לידי היה גם ישראלי והתחלנו לדבר עברית. קוראים לו שימי, הוא חייל מנתניה, והוא החליט לקחת שבועיים חופש מהצבא ובא ללונדון. לא שיש מה לעשות פה שבועיים.

הוא אמר שיש מבצע ב"London's Eye", שניים במחיר אחד, והלכנו לשם. את האמת – זה לא כזה מרשים. בסה"כ רואים את העיר, שאין בה בכלל גורדי שחקים או בניינים שנראים יפה מרחוק.
משם המשכנו לארוחת צהריים בפיצה האט, שכאן באנגליה זה כנראה יותר מסעדה. היה להם ארוחת בופה (אסף – אתה היית נהנה פה): אכול כפי יכולתך פיצה+פסטה+סלט ב5.49. זה לא זול אבל יחסית לדברים אחרים פה זה סביר בהחלט.
3664
הסתובבנו עוד קצת ואז הצלחתי לתפוס את איתמר. נפגשנו איתו והלכנו לשבת באיזה פארק. הרוח היתה כל כך חזקה שקפאו לי האצבעות, ואיתמר הציע שפשוט נתנחל באיזה בית קפה, בלי להזמין כלום. וזה באמת מה שעשינו. אחרי זה נפרדנו לשלום משימי ביליתי קצת זמן איכות עם איתמר. הלכנו ביחד לקניות ב"טסקו". זה כמו השופרסל, רק לאנגלים יש איזה סטנדרט מוזר שהכל צריך להיות מוכן מראש כבר. יש אגף שלם של ארוחות מיקרו/תנור ודווקא הן נראות טעימות. עוד דבר מגניב בסופר הזה, שאפשר לסרוק את המוצרים בעצמך ולא להמתין לקופאית. וזה באמת מה שעשינו. סחבנו את המוצרים עד הבית של איתמר, שזה בערך חמש דקות הליכה משם, אבל אז היה צריך לעלות שלוש קומות ברגל, כי אין מעלית.
בדירה חיכתה חברה של איתמר, שרון, שבדיוק שטפה כלים. הדירה עצמה נורא קטנה, בערך בגודל של החדר שלי פלוס השירותים, אבל זה כיף חיים לחיות שם.
3670
איתמר ושרון הכינו לי ארוחת ערב, אני ישבתי וציירתי בלפטופ שלהם משהו, והנעמתי את זמננו עם מוזיקה ישראלית. אכלנו פסטה עם רוטב עגבניות, סלט ושניצל. הארוחה הנורמלית היחידה שאני אוכל בארבעת החודשים הקרובים, לפי איתמר. אולי.

אחרי האוכל סיפרתי להם את סיפור הכלא המפורסם ויצאתי משם קצת אחרי חצות, שזה נחשב ממש מאוחר בלונדון. כשהגעתי ל"טיוב" היא כבר היתה סגורה ולקחתי אוטובוס עד נוטינג היל ומשם הלכתי ברגל למלון. נכנסתי לחדר ולהפתעתי היו בו עוד שני אנשים. הם כבר ישנו, ובבוקר התברר שהם אב ובן גרמנים מדרזדן.

הילד, בן 16, סיפר לי שמישהי בכיתה שלו הכחישה שואה באיזה שיעור, והמורה התקשרה למשטרה ועצרו אותה.

קמחי – תיזהר.

הפוסט הזה פורסם ביום יום שבת, 22 באוקטובר 2005, בשעה 11:44. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ברסס‏. הפוסט הזה סגור לתגובות כרגע.‏ אפשרות שלישית ומגניבה לא פחות היא להוסיף את הפוסט הזה ל ט.עי.ם שלך (מה זה?).