מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.

עוד בצ'אנג-מאי התלבטנו האם לקחת את עסקת החבילה של ה Slow Boat (אוטובוס+סירה, יומיים וחצי) או שמא לבחור בדרך אחרת.

קרן התעקשה שלא ניקח Slow Boat כי כולם (החבר שלה) אומרים שזה גרוע. הבעיה היא שיש רק שתי דרכים להגיע ללאונג-פארבנג, והדרך השניה היא Speed Boat. (לשבת מקופל עם קסדה ואפוד במשך שש שעות, בתוך קאנו עם מנוע של ג'יפ).

איכשהו הסקנו שיש אוטובוסים בלאוס ונסענו לכיוון הגבול. זו היתה נסיעה לא קצרה של שש שעות, אבל היא עברה בסבבה, בעיקר מוזיקה ונופים. הצטרפו אלינו (חוץ ממני, קרן ועופרית) עוד שלושה אנשים: איתמר, שטייל עד עכשיו עם חבר שלו מהארץ, ופזית וענבר, שתי מושבניקיות מחגור עם טעם לא רע בכלל במוזיקה.
3919
בגבול התברר שאין אוטובוסים ונצטרך לקחת Slow Boat (מיותר להגיד שידעתי את זה מראש), למרות שהיו גישושים מצד הבנות המפונקות (המושבניקיות לא מפונקות) להשכיר סירה שלמה רק בשבילנו. זה היה יקר בערך פי 5.
השייט הוא בנהר המא-קונג, שמשני צידיו רכסי הרים ירוקי-עד - רכס לתאילנד ורכס ללאוס.

יומיים של בהייה בנוף, קריאת ספרים (סיימתי כבר שניים!), מוזיקה וצחוקים בצוותא על צמד האינגות - שתי גרמניות ענקיות שישבו לידינו .
3935
בלילה חנינו בעיירה פאק-באנג, שיש לה מונופול על Slow Boat. כולם עוגנים כאן והבני-זונות גובים מחירים מופקעים. בערך 10 שקלים ללילה לחדר ממש מגעיל, עם כילה.

אם לא יהיה שינוי דרסטי בקרוב, אני כנראה אתפצל מעופרית וקרן. התוכניות שלנו לעתיד לא עולות בקנה אחד, ותוסיפו לזה את העובדה שלעופרית לוקח שעות להתארגן וקרן יותר עקשנית ממני אפילו.
כל היום כמעט היו חיכוכים (אני עמדתי בצד והשתדלתי לא להגיב), וכולם פה עם פיוז קצר בגלל הנסיעה שלקחה בערך שלושה ימים.

ולמרות שזה נשמע מירמור, אני נהנה פה ועושה חיים משוגעים.

הפוסט הזה פורסם ביום ראשון, 06 בנובמבר 2005, בשעה 16:35. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ברסס‏. אפשר להגיב על הפוסט הזה כאן בתחתית העמוד.‏ אפשרות שלישית ומגניבה לא פחות היא להוסיף את הפוסט הזה ל ט.עי.ם שלך (מה זה?).