מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.
היום, לפני חמישים ושניים שבועות, ב30 לאפריל 2004, יום בלתי נשכח.
מעין חגגה יומולדת ועשתה על-האש אצלה בבית: מוזיקה שמתנגנת בלופ, בירות, בשר וצ'יפס שלא מהעולם הזה.
קניתי לה מתנה מדף ב"איקאה" והדרכתי את גל לקנות לה אוזניות (שתי המתנות היו הצלחות מסחררות).
יצאתי משם בסביבות 15:00 לכיוון רמה"ש ובדרך ניסיתי לשכנע את אסף שיבוא איתי לקארטינג, ליומולדת של אח שלי. משום מה אף אחד לא רצה לבוא. בחינם.
בכניסה לרמה"ש, בפונטו ספייס הצהובה שלי לשעבר, התקשרתי אליו וניסיתי בפעם האחרונה לשכנע אותו. קבענו שאני אאסוף אותו בעוד כמה דקות. ברמזור שליד "הפעמונים" עצר אותי שוטר על זה שדיברתי בטלפון בזמן נסיעה וקיבלתי דו"ח של 500 שקל.
בכלל לא נעים, אבל זה לא מנע ממני להפגין מהירויות שלא מהעולם הזה בקארטינג שעה אח"כ.
השנה, כל מה שעשיתי זה עבודה מסריחה (תרתי משמע) של שמונה שעות. מי שלא בא לתחנה ביום שישי בעשר בבוקר - לא ראה מימיו המון זועם.
אני צריך להוציא קצת תסכול בערימת ילדים.
בקטנה:
* הפסקתי לבנות את הפאזל.
* מזל"ט למעין.
* מי אמר חג שני ולא קיבל?
שישי, 29 באפריל 2005 בשעה 20:48
oh nooo that’s so sad that you got a ticket. That’s basically the worst feeling in the world, I know from experience, I have received two myself. Well don't worry about it, and thanks for not commenting on my blog when I finally wrote something