מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.

איש אחד - שני סיפורים.

אני יכול לספר לכם על ניסן אנג'ל, בת-ימי, שרצה לעשות את המכה של החיים שלו וניסה להבריח 1000 כדורי אקסטזי מתאילנד. זה לא הלך והוא נשלח להירקב בכלא. התנאים הם תת-אנושיים: שינה על רצפה בלי מזרונים וארוחה אחת ביום, שגם היא לא באמת ארוחה.
אבל מגיע לו, הוא עבריין והוא צריך לשלם על המעשים שלו.

ואני יכול לספר לכם על ניסן אנג'ל, בלי עבר פלילי, שעשה טעות קטנה ונאלץ לשלם עליה בגדול. הוא כבר שלוש שנים בכלא ומחכות לו עוד עשרים ושתיים. העיניים שלו זהרו כשראה אותנו והוא קרן. בן 47 ונראה מקסימום 30. בחור צנוע שסירב בביישנות שנקנה לו פירות בקנטינה. יכולתי לשמוע בקול שלו תקווה, שאני הייתי בטוח מאבד במצב כזה.

אי אפשר שלא לרחם עליו, אין לו את הדבר החשוב ביותר בחיים - חופש.

בית חב"ד שלח אותי ואחרים לעשות מצווה ולבקר אותו, ואני מרגיש שהוא עשה לי מצווה:
365 ימים אחרי, אני משאיר את סיפור הכלא בנברסקה מאחורי.

ובנימה אחרת לגמרי, הצטרפו אלי לביקור הזה שלושה ישראלים נורא נחמדים והצטלמנו ביחד בסגנון ה"מגנום".

הפוסט הזה פורסם ביום רביעי, 28 בדצמבר 2005, בשעה 14:31. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ברסס‏. אפשר להגיב על הפוסט הזה כאן בתחתית העמוד.‏ אפשרות שלישית ומגניבה לא פחות היא להוסיף את הפוסט הזה ל ט.עי.ם שלך (מה זה?).