מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.

סיפורנו מתחיל לפני קצת פחות משנה. הימים הם ימי צבא, ואני ורן נוסעים לנו להנאתנו בכביש המהיר. לפתע מגיחה מהצד מכונית, שבתוכה נוסע הכפיל המזרחי של שלום חנוך, ומגנן בגיטרה תוך כדי נסיעה. עד כאן החלק השפוי.
היו לו כל מיני שלטים הזויים וקישוטים שתלויים על המכונית. הוא יושב במכונית, מחויך, מנותק מהעולם. מקרה קלאסי של בורג חסר.
היום יצא לי לתדלק לו, וביקשתי ממנו רשות לצלם.
תוכלו לראות עוד תמונות (מוגדלות, כדי לקרוא את השלטים).

שוטר / פקח, אני מנחם אלמנה

פסח בפתח, ונדמה שבמהלך הריצות אני חוטף מכות מצרים. זה התחיל שבוע שעבר עם הדם, והיום זה המשיך עם ערוב (בדמות ברחשים). אני מסוגל להישבע שבלעתי 20 מהם. כמעט הקאתי. אני באמת לא מבין את היצורים האלו. כשחזרתי הביתה הורדתי עוד 40 מחבלים מתאבדים קטנים מהידיים והפנים. איכסה פיכסה.

בקטנה:
* פיל קולינס מגיע לארץ!
* תדלקתי לאלומה גורן. עכשיו אפשר למות בשקט.
* אני לא צוחק. זה מדהים!
* בקרוב ראסטות.

הפוסט הזה פורסם ביום שני, 18 באפריל 2005, בשעה 19:27. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ברסס‏. אפשר להגיב על הפוסט כאן בבלוג הזה, או לשלוח טראקבאק מבלוג אחר.‏ אפשרות שלישית ומגניבה לא פחות היא להוסיף את הפוסט הזה ל ט.עי.ם שלך (מה זה?).