עוד במפגש ההכנה נאמר לנו שנצטרך להכין פעילות קצרה לקבוצה. לא ממש היה לנו מושג מה לעשות ודחינו את זה עד הדקה התשעים.
כשהגיע הרגע והיינו צריכים להחליט, החלטנו. ביקשנו מהמדריך שיביא לנו כמה קופסאות חומוס ופיתות – ואנחנו נלמד את האמריקאים האלו איך מנגבים בדוּך ובסיבוב! ככל שעברו הדקות ונתנו לרעיון הזה לשקוע, הוא נראה מטומטם למדי. זנחנו אותו והחלטנו שנחלק את הפעילות שלנו לשניים – אימון בסגנון טירונות ולימוד משפטים בעברית. את החלק הראשון גנבנו מ"תגליות" קודמות – דני המליץ עליו, והוא פעל מעולה. החיילים שבינינו עלו על מדים – ליאור התחפש למד"ס והעביר להם אימון כושר, נועם הסביר על מבנה הצבא ועינת סתם צעקה. זה פעל כל כך טוב שאנשים התלוננו בימים שלאחר מכן שכואבים להם השרירים.
החלק השני הלך קצת פחות טוב, אבל אני אישית חושב שהיה לו הרבה יותר פוטנציאל. לימדנו אותם חמישה משפטים ישראליים טיפוסיים, ביקשנו שיחזרו אחרינו ואז ביצענו הדגמה קצרה:
In The Small
Eating Movies
Bombs To The Eyebrows
To The Face
אחרי זה התחלקנו לקבוצות ועשינו מערוכנים על מה שהיה בטיול עד לנקודה זו. היה מצחיק בטירוף, ולא רק בגלל העובדה שלאף אחד לא היתה בעיה לצחוק על עצמו.
אמנם כולם מרגישים מחוברים וכבר בתל אביב היו את ה"קטעים" וה"צחוקים", אבל דווקא בפעילות הזו שמתי לב שנוצרה כאן קהילה עם מאפיינים וזהות משלה.
יום חמישי, 06 ביולי 2006 בשעה 17:25
תמצא לי תרגום ל"אני זורמת…"
יום חמישי, 06 ביולי 2006 בשעה 22:03
אולי:
I will flow
יום רביעי, 12 ביולי 2006 בשעה 1:46
בן (אדם) מה בשם (משפחתינו) הקדושה אתה כותב
אין לך משהו מענין לספר לי
כל היום אני יושבת בבנין שזרכתם אותי אליו
כולם עסוקים אבל מה עם בני ??? למה בני לא בא לבקר (רק כדי לקחת את האוטו)