לפעמים אני כותב בבלוג על דברים בכלל לא מעניינים, כי זה מה שבא לי. זה עדיף על כלום – לא?
רן נפגע בתאונת דרכים לפני יומיים. איזו נהגת מפגרת עברה באדום ונכנסה לו במכונית. האוטו טוטל-לוס ולרן גיבסו את יד ימין. הוא יושב מדוכא בבית ופספס גם את מסיבת הבריכה אצל דני (בואו נקווה כולנו שייצא לו הרבה כסף מהביטוח).
היום אני ודני הלכנו לבקר אותו – והכנו לו ארוחת צהריים ממצרכים בסיסיים. זה היה משהו בסגנון התוכנית ההיא מבי.בי.סי פריים – נותנים לשף מקצועי כמה מוצרים בסיסיים לא קשורים והוא צריך להכין ארוחות גורמה. רן, למי שלא יודע, גר בגפו כבר ארבע שנים כי הוריו בשליחות בסינגפור. המקרר שלו ראה ימים יפים יותר, אני בטוח. מלבד העובדה הזו, אין אוכל טרי כי המטבח בעיצומה של לחימה בעש עקשן במיוחד.
בסופו של תהליך ארוך (אפילו תבלינים נורמליים אין!) הצלחנו לקמבן ספגטי בולונז וירקות בסגנון מזרחי. לדעתי הארוחה היתה לא רעה ואפילו עדיין לא התחיל לנו קלקול קיבה. אחרי זה שטפנו את הכלים, זה סיוט ואני ממש לא מצפה לעשות את זה בדירה החדשה שלי.
זהו. לא יודע למה היה לי חשוב לציין את כל זה. נהנתי נורא מהיום הזה שלכאורה היה סתמי.
יום שבת, 29 ביולי 2006 בשעה 1:26
מרשים ביותר
תמיד יש ביכולתך אפשרות להפקת תבלינים לא בריאים אך מלאי נתרן מכל מיני שטויות בבית
אתה יכול למשל לקלף את הקיר ולפורר אותו
או בשביל הסידן לקסוס ציפורניים פנימה
יום שבת, 29 ביולי 2006 בשעה 8:30
אני רוצה לאחל מכאן החלמה מהירה לרן.
היה חזק – ותתבע את האמאמא שלהם!!!
יום שבת, 29 ביולי 2006 בשעה 10:36
אני מצטרפת לעומרי החלמה מהירה
ותעשה הרבה כסף מגיע לך רן
לגבי קלינגר נראה לי שאכלת בשר עם הבולנז אז מה נעשה אתה צריך לחזור לתלם אז בדרך לקצב תקנה לי 7 קילו איפור אומרים שחם בארץ אני בטח יזיע אותו מהר
ולסיום בן אני באמת מרחמת עליך מי יתן ותגדל להיות גבר ולא ממ מה שאתה עכשיו
שלך המחנכת
יום שבת, 29 ביולי 2006 בשעה 14:42
אני חושב שבן התכוון לרוטב עגבבניות, נכון?
יום ראשון, 30 ביולי 2006 בשעה 9:00
לא ממש קשור, אבל אני מרגיש שאני צריך לדבר על זה…
בדרך לעבודה, שמעתי יבבות של חתלתול במצוקה.
זה היה בצומת "כוכב". קולותיו בקעו מתוך מנוע של רכב אשר עמד באותה עת בצומת.
מיד ביקשתי מהנהגת שתדומם את המנוע מאחר ויש חשש שחתול נמצא במנוע רכבה.
פתחתי את מכסה המנוע, עוד לפני שדוממה את המנוע. החתלתול הקטן זעק לעזרה. ניסיתי לאתרו אך ללא הצלחה. כאשר דוממה את המנוע, השתתק החתלתול. כל ניסיונותיי לאתרו עלו בתוהו.
רק טביעות כפות רגליו הקטנטנות על המצבר, היוו עדות מצמררת לגודלו הקטנטן של החתלתול.
כעבור דקה, אמרה לי האישה כי היא "ממהרת", וש"אין מה לעשות".
כמובן שקפץ לי הפיוז כשאמרה זאת, וצעקתי עליה בלי בושה: "איך את מסוגלת לנסוע כשיש לך חתול קטן בתוך המנוע? – את נורמלית??", היא בתגובה חזרה על אותו משפט של "אין מה לעשות". חשבתי לעשות מעשה – ולעמוד מלפני רכבה כך שלא תוכל לנסוע, אבל ויתרתי על הרעיון.
אני מתנצל בפניך חתלתול שלא הצלחתי להצילך.
ואת, אישה רעה שכמותך, לא נשאר אלא לאחל לך שתירקבי באש הגיהנום.
יש אנשים רעים בעולם, והבוקר קיבלתי תזכורת לכך.
יום ראשון, 30 ביולי 2006 בשעה 21:39
שלום לכולם,
תודותיי הרבות לכל המאחלים לבריאותי !
וכמובן תודה לבן ודני שבאו לבקר והכינו את סעודת המלכים הזאת שעוד תזכה להכנס לספר הבא של רות סירקיס …
ודבר נוסף, כל הכבוד לקמחי שעשה מעשה עם החתול ברכב של האשה ! אמנם לא הצלחת להציל את החתול אך הכוונה היא העיקר, ואני בטוח שהאשה הזאת תקבל את מה שמגיע לה …
יום ראשון, 30 ביולי 2006 בשעה 23:15
אני עדיין לא מבין למה אני לא מופיע בעץ..
יכלת לשים אותי עם חץ לקמחי..
יום שני, 31 ביולי 2006 בשעה 12:37
קמחי יא נאצי, לא יכולתי לכתוב סיפור יותר ארוך?
התחת שלי נהיה עוד יותר שורף עד שסיימתי לקרוא את מה שכתבת
יום שני, 31 ביולי 2006 בשעה 13:28
קובי יא חוצפן.
שפכתי את ליבי כאן ואתה בא אליי בטענות?
זה שישבנך שורף זה לא באשמתי!
מאז ומתמיד סבלת מבעיה חריפה באחוריך.
יום שני, 31 ביולי 2006 בשעה 16:22
שאלה הגדולה היא, מדוע שורף לך הישבן?
יש סיכוי שאני לא רוצה לדעת את התשובה?
יום שני, 31 ביולי 2006 בשעה 21:01
גבר תרגיע
בנתיים לא אני מדבר עם נשים כ-4 שעות כדי שיגידו לי שהם רוצות להיות ידידות שלי
ואלייך קמחי ידידי, הלב שלך כבר לא שם , הורדת אותו
אין יותר לב קטן אהבה גדולה – נגמרה לה תקופה
יום שני, 31 ביולי 2006 בשעה 21:44
גם אני לא…
אדיר שהמצאת משהו