מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.

ישנתי כמו תינוק וקמתי לקראת הצהריים. מה שהסתבר לי שהאכסניה שייכת לכת שמאמינה בישוע, בתנ"ך ובברית החדשה. הם קוראים לבחור ישוע ולא ישו, כי הם מאמינים שישו זה שם גנאי (ראשי תיבות של ימח שמו וזכרו). אם יזדמן לכם לבוא לשם בשעה אחת עשרה בבוקר, תוכלו לשמוע אותם שרים שירי הלל וקוראים את הפרק היומי. אני התחמקתי מכל הטקס הזה באלגנטיות והלכתי לאכול שוב עם עינת, הפעם ארוחת צהריים. אכלנו באיזה בית קפה בטיילת שנותן 50 אחוז הנחה לתושבי אילת (אם אתם לא תספרו, גם אני לא אספר). נפרדתי מעינת לשלום ועליתי על האוטובוס. כאן התוודתי לשני סיפורים קורעי לב, של שתי בחורות בשם טלי שישבו בספסל מאחורי (הן לא הכירו אחת את השניה קודם לכן). טלי, 24 מנתניה, עד לפני חודש היה לה חבר במשך שבע שנים. הוא נפרד ממנה והיום הוא מתחתן עם מישהי אחרת.
טלי, 21 מכפר-סבא, גרה עד לפני שלוש שנים באלקנה וחזרה בשאלה. היתה כבר מאורסת למישהו בשנה שעברה, אבל הדברים קצת השתבשו. היא יצאה למועדון עם חברות והשתכרה. התקשרה לחבר שיבוא לאסוף אותה והחבר תפס אותה מתנשקת עם מישהו. עכשיו היא מתנחמת בזרועתיו של אחר.

אם לסכם את כל החוויה הזו של היומיים האחרונים: אני עקשן, אדיוט ומאזין יותר מדי לשיחות באוטובוס (ככה זה שלא לוקחים אייפוד).

הפוסט הזה פורסם ביום שלישי, 22 באוגוסט 2006, בשעה 22:00. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ברסס‏. אפשר להגיב על הפוסט הזה כאן בתחתית העמוד.‏ אפשרות שלישית ומגניבה לא פחות היא להוסיף את הפוסט הזה ל ט.עי.ם שלך (מה זה?).