מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.
מעולם לא הבנתי את המנהג האמריקאי של קריאה לילד בשמו של אביו, בתוספת ג'וניור.
ובטח ובטח שאני לא מבין את ההכפלה לכשנולד הנכד והוספת התואר "השלישי" לשמו.
השבוע ביקר בארץ מרטין לותר קינג השלישי, בנו של מרטין לותר קינג הבן - נושא נאום "יש לי חלום". הבן דומה רק קצת לאביו, פלוס 50 קילו, וממש אינו כריזמטי כמוהו. אפריז ואומר שהדימיון היחיד בינהם הוא שמם.
אז מה גרם לחבורה של מכובדים ושועי-עולם להתאסף ביום חמישי אחה"צ לקבלת פנים לכבוד הבן? רק השם יודע.
קבלת הפנים היתה בחווה של ההורים שלי בנגב, ובאופן מפתיע לא היו הרבה אנשים. מרביתם היו כושים עבריים - שאפשר להגיד שהם עשו את האירוע - היו אחראים על הקייטרינג הטבעוני, על המוזיקה (הם מכירים שני שירים - "I Believe I Could Fly" ו"יום אחד אולי אפרוש כנפיים") ועל סיתות האבנים של הגשר. הם גם אלו שהביאו את מר קינג לארץ. הוא הגיע באיחור אופנתי קל של שעה ונשא נאום קצרצר. אחרי הנאום שתלנו כמה עצים לכבודו וכבוד ראש השנה.
אני מרחם עליו - נכפה עליו להסתובב בכל העולם, כשהוא נושא על כתפיו את תהילתו של אביו. לא היתה לו ברירה אחרת, הוא תמיד יהיה "הבן של".
שבת, 16 בספטמבר 2006 בשעה 15:33
תחדש על העיצוב בחלק העליון של הדף… יותר יפה מהקודם…
ראשון, 17 בספטמבר 2006 בשעה 13:04
פוסט מדהים.
עיצוב מדהים.
אתר מדהים.
מ ד ה י ם
שני, 18 בספטמבר 2006 בשעה 17:27
אל תדאג את הכסף שלו הוא עושה גם אם זה אומר שהוא צריך להסתובב בכל מיני מקומות שכוחי אל