ספוגית הפלא הצילה לי את החיים. וגם את האמבטיה.

היום סופסוף התפנתי למשימה של צביעת הארון – משהו שנמנעתי ממנו הרבה זמן – וכנראה היתה לכך סיבה. זה היה סיוט והתוצאה לא שווה את זה.
פירקתי את הארון, העלתי את כל הדלתות למרפסת ושייפתי אותם. אחרי זה עברתי על כולן עם צבע יסוד וחיכיתי שיתייבש. אחרי זה צבעתי עם צבע שמן (כחול שמיים) שתי שכבות. עברו כבר מעל 10 שעות, וזה עדיין לא יבש לגמרי. מה גם שהחדר שלי מריח מצבע.
רציתי לשטוף את הרולר והמברשת בכיור במטבח, אבל נזכרתי שלירן השותף ביקש שאני לא אשתמש בכיור לדברים שהם לא אוכל. הלכתי לאמבטיה, פתחתי את זרם המים ושטפתי את הצבע. אם בכלל אפשר לקרוא לזה צבע, זה דבק! הצבע נמרח על כל האמבטיה וגם על הדוש עצמו וסירב לרדת למרות ששיפשפתי ממש חזק. אוקיי, אז עוברים לתותחים הגדולים – לקחתי סקוץ' ושפשפתי שוב. זה לא ממש עזר, אחרי כמה שניות הסקוץ' היה מלא בדבק והיה לא יעיל יותר.
כל הזמן הזה אני חרד שהשותפים יכנסו ויראו את הבלאגן שעשיתי.. ואז נזכרתי בספוגית הפלא שראיתי במטבח. יותר גרוע כבר לא יכול להיות. זה בסה"כ ספוגית לבנה. בלי חומרי ניקוי.
אבל הספוגית הפתיעה אותי. היא ניקתה מעולה, כולה היה צריך להעביר ויש קטנטן. תוך חמש דקות כל חדר האמבטיה היה מצוחצח לגמרי, ברמה שלא מביישת בית-חולים פרטי בקובה.

שאני אשפשף? מה פתאום! יש ספוגית.

הפוסט הזה פורסם ביום יום שבת, 21 באוקטובר 2006, בשעה 21:20. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ברסס‏. אפשר להגיב על הפוסט הזה כאן בתחתית העמוד.‏ אפשרות שלישית ומגניבה לא פחות היא להוסיף את הפוסט הזה ל ט.עי.ם שלך (מה זה?).