אה, היי. אני בן ואני מתדלק בתחנת דלק.
היום בבוקר הרחתי מהטיפה המרה בפעם הראשונה. זה היתה חוויה מרנינה. 5 שעות של ריחות לא מהעולם הזה. ויידים שחורות ומלאות דלק. אבל אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה! אני לא מכור! אני רק רוצה את המענק של העבודה המועדפת. רק עוד 149 משמרות של שמונה שעות (שזה קצת פחות מחמישים יום רצוף) ואני חופשי. כמעט 28,000 שקל בחצי שנה בלי טיפים ופרמיות.
אחת המתדלקות, דנה מנטין, תדלקה אופנוע. כשמתדליקים אופנוע צריך נורא להיזהר (ככה אמרו לי היום) כי הפיה לא קופצת בסיום וזה יכול להשפריץ. אז היום זה השפריץ. כמו מזרקה.
בהתחלה חשבתי לחסוך מאה אלף שקל, אבל אז הבנתי שיש דברים שאני פשוט חייב כדי להישאר שפוי (טוב, נו, חצי שפוי).
זה התחיל ברכישת המצלמה אתמול, בקורס רדיו שאני לוקח וגולת הכותרת של הרכישות הגדולות תהיה ריפוד מחדש של הכורסא שלי.
לא קשור לכלום:
* קורס הרדיו נדחה לאחרי פסח, 3 במאי.
* ג'יימס ב"יס".
* יש תוכנה שמוצאת מילים לשירים במחשב.
יום שישי, 04 בינואר 2008 בשעה 6:10
אתה ממש ממש חוצפן וכנראה שאתה בעצמך תדלקת ובלל זה זה השפריץ
אז תשים לב שאתה מדבר על אנשים אחרים כי יכול להיות שאתה לא החזקת את הפיה או שאתה לא יודע לתדלק לעצמך אז בפעם הבאה פשוט תתדלק לעצמך ונראה אם אתה יודע לתדלק חצוף פשוט חצוף ומטומטם זה מה שאתה חולה נפש אחד…..