מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.

בשבועיים האחרונים, מאז סיום הסמסטר, אני מלהטט בין הגשות לפגישות.
דווקא השילוב הזה של שני דברים כל-כך שונים מחדד אצלי הבנה מסוימת. גם לגבי הלימודים וגם לגבי העבודה. היום הרסתי כמעט לחלוטין את הפסל שאני עובד עליו כבר למעלה מעשר שעות. אם אני אצטרך לעשות אותו שוב, זה יקח לי חצי מהזמן ויצא יפה פי שניים.

כך זה גם עם הרופאים האלו. להקים עסק ראשון זה עניין לא פשוט, ואם להודות באמת - אנחנו עושים לא מעט טעויות, אבל רק מטעויות לומדים, לא?

התחלתי עם 100 מטר מוט ברזל בעובי 6 מ"מ. דני הכין לי דגם ממוחשב של הפסל, שייבנה ממוטות במרווח של שני סנטימטרים אחד מהשני. לכל מוט יש אורך ייחודי משלו. אחרי שסימנתי על כל המוטות, ביצעתי את החיתוכים. אז ניגשתי לפלטה בעובי 4 מ"מ וקדחתי בה 364 חורים - אחד לכל מוט. הלבשתי מעל הפלטה לוח עץ במרחק עשרה סנטימטרים והכנסתי את המוטות, כך שישבו בזווית ישרה. הלחמתי את כל המוטות לפלטה וניסיתי להוציא את לוח העץ - ללא הצלחה. זה הוביל לשחרור ארגסיות עם פטיש והחמיר את המצב. לבסוף הוחלט על שריפה שתכלה את העץ ותשאיר את המתכת. בפועל זה גרם לכך שחלק מהמוטות התרופפו ויזדקקו להלחמה מחדש.

הפוסט הזה פורסם ביום רביעי, 07 בפברואר 2007, בשעה 21:55. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ברסס‏. אפשר להגיב על הפוסט הזה כאן בתחתית העמוד.‏ אפשרות שלישית ומגניבה לא פחות היא להוסיף את הפוסט הזה ל ט.עי.ם שלך (מה זה?).