מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.
עונת המירוצים תפסה אותי לא מוכן. אמנם כבר שבוע שאני רץ כל יום עד הסינמה סיטי ובחזרה, אבל לכושר זה לא ממש עזר.
אחרי שני קילומטרים היום כאבה לי רגל ימים ברמות מטורפות ואני לא יודע איך הצלחתי לסיים. כאבים מעצבנים כאלו, כאילו מישהו לקח פלאייר וכל צעד דופק לך אותו בעצם. בקילומטר הרביעי רגל שמאל הצטרפה לחברתה ונרדמה.
תודה לאל, אחרי שעה ושתי דקות הסיוט נגמר ומגיע הרגע המתוק ביותר בעולם - שניה לפני שמתעלפים - כל הגוף בטירוף חושים, הלב פועם בחוזקה, הראש מלא דם, הרגליים צועקות "ניצלנו". היה שווה כל מטר (גם העלייה הנוראית בסוף).
ובערב, אחרי שנ"צ - "בופור". אני יצאתי מהסרט ממש מאוכזב. הספר היה הרבה יותר טוב. אבל שזה לא יבאס אתכם, אנשים ממש נהנו ואפילו מחאו כפיים בסיום.
שני, 05 במרץ 2007 בשעה 16:55
ועכשיו… תזכורת לימים שהאתר היה מעניין טיפה יותר..
השבוע נבחר הפוסט הכי אדיר של כל הזמנים :
שיחה בין חברים
אתמול בערב:
אמיר: אנחנו באים אליך בעשר, יש פיפ“א?
בן: לא, אין לי כוח.
היום בצהריים:
אסף: אמיר אמר לי שכמעט היה אתמול פיפ“א.
בן: כן, כמעט. אמרתי לא.
שני, 05 במרץ 2007 בשעה 18:16
חחח… דבר איתי ספי.
אין כמו הפוסט ההוא. מי יתן ויחזרו במהרה בימינו.