מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.

יש הבדל תהומי בין מה שאתה מתכנן לבין מה שקורה במציאות. תכננו להציג סדרת ראיונות עם "מטופלים" בכנס ביום חמישי.
"מטופלים", נו, אתם יודעים - מי שמוכן להופיע בהפקה סוג ג'. לרוב אלו בני משפחה שמאוד אוהבים אותך או חברים שרוצים לצחוק עליך.
כי במציאות, מסתבר, מלאכתו של הבמאי לא קלה. איך גורמים ל""שחקנים"" להתנהג בטבעיות ולא להקריא טקסטים מהזיכרון? או אפילו יותר מזה, איך לא מתבאסים מהתוצאה הסופית?
לבינתיים הראיונות נגנזו. החלטה קשה, כי כרגע אין לנו חומר אחר שירוץ על הפלזמה.

אני לא מוכן ששמי ישוייך להפקה הזו. מקסימום אלן סמית'י.

הפוסט הזה פורסם ביום שבת, 07 באפריל 2007, בשעה 23:19. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ברסס‏. אפשר להגיב על הפוסט הזה כאן בתחתית העמוד.‏ אפשרות שלישית ומגניבה לא פחות היא להוסיף את הפוסט הזה ל ט.עי.ם שלך (מה זה?).