השבוע יצא לי להיפגש עם דמות מעולם היזמות הישראלי. הפגישה היתה אמורה להיות עסקית, אבל ישבתי והקשבתי קרוב לשעתיים לדמות הזו שסיפרה על כמה יש לה קשרים וכמה היא אוהבת לחקור אנשים ולעזור להם. הדמות דיברה ואני בכלל חשבתי על עצמי – האם יש תחום אחד ויחיד שבו מותר לי להשתחצן ולהגיד שאני טוב בו?
חשבתי וחשבתי והדבר היחיד שאני מסוגל להודות בפה-מלא שאני מומחה בו זה לתפוס מקום ישיבה באוטובוס. לא הייתם רוצים להיתקל בי באוטובוס מלא אנשים.. אני מסוגל לתפוס מקום ישיבה אחרי פחות משתי תחנות. זה כנראה שילוב נדיר של ניתוח מאפיינים פיזיולוגים ומעמד סוציו-אקונומי של הנוסעים לפני קימתם מהמושב.
יום יבוא ואחלוק את המידע הזה איתכם.
יום ראשון, 22 באפריל 2007 בשעה 10:58
בראבו !!!
פוסט גדול.
יום ראשון, 22 באפריל 2007 בשעה 14:27
זה נכון שלא כתבת משהו חדש כבר הרבה זמן..
אבל מה זה אמור להיות?
יום ראשון, 22 באפריל 2007 בשעה 14:53
זה אמור להיות הומור.
יום ראשון, 22 באפריל 2007 בשעה 21:33
גם אני משתגעת ליד אנשים כאלו. אני מרגישה כאילו הם מנסים לשטוף לי את המוח ולגייס אותי לדת החדשה שלהם.