מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.

היום חטפתי איזה שבעה התקפי לב. עבדתי עם אסף, עובד חדש, שמרבה לעשות טעויות הרות גורל וכל פעם שהוא חייב מישהו בכרטיס אשראי החסרתי פעימה. בסופו של יום מסתבר שהכל הלך בסדר (חוץ ממשאבה אחת שעפה מהמקום).
חזרתי הביתה לתנומת הצהריים שלי ומִשְהקצתי המשכתי להיי-לייט של היום - גמר גביע המדינה בכדורגל.

דפקנו את המערכת / הנהג השתגע

עליתי עם שמחי על האוטובוס, ושילמנו רק 5.30. כל הנסיעה לוותה בתחושת דפיקת המערכת מצד אחד וחרדה שהנהג ישתגע מצד שני. כשהגענו לאצטדיון שמחי קנה צעיף של מכבי ת"א.
אני לא יודע כמה מכם היו כבר במשחקי כדורגל, אבל זו חוויה הזויה לחלוטין. אנשים שלא פוגשים בשום מקום אחר - והוכחה לכך אפשר לראות בתמונות. מישהו עמד ליד הקופות עם שלט גדול של "חייב לראות את הגמר באיסטנבול" והחזיק כוס צדקה. ביקשתי לצלם אותו והוא דרש תשלום.. חופצן. שילשלתי לכוס שלו שקל שישים. המשחק עצמו - כמו הרבה משחקים בזמן האחרון - היה בכלל לא משהו. אבל האווירה, אוי האווירה. תקשיבו לזה בפנדל הניצחון.

הפוסט הזה פורסם ביום רביעי, 18 במאי 2005, בשעה 23:29. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ברסס‏. אפשר להגיב על הפוסט כאן בבלוג הזה, או לשלוח טראקבאק מבלוג אחר.‏ אפשרות שלישית ומגניבה לא פחות היא להוסיף את הפוסט הזה ל ט.עי.ם שלך (מה זה?).