מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.
יא אללה. איזה משחק. כולם מבואסים מהדקה הרביעית כבר, גול אחרי טעות טיפשית בהגנה של ישראל, וכלום לא קורה עד המחצית. אז אני מאבד תקווה ופורש למחשב. דני אונליין במסנג'ר ואחרי צ'ט קצרצר אני מתקשר אליו לסיאטל. במשך חצי שעה מחליפים חוויות של החודש האחרון (בעיקר מצידו), ואני חוזר לראות את החמש דקות האחרונות של המשחק. מה שנראה כעוד משחק אבוד מתברר כטריגר לערימת ילדים על אסף. דקה 91, עבאס סואן שם גול מ20 מטר. אופוריה
הסיבה שאני לא מתייחס לטורניר הפיפ"א שלי עם שמחי היא שהפסדתי. יותר נכון הובסתי. 6-1. אבל זה היה שווה כל רגע, כי הבחור כמעט השתין במכנסיים כל גול שהוא שם. כאילו החיים שלו תלויים בזה.