אתמול נפתח הקיץ רשמית, ואין מה להגיד – חם.
אם מסתכלים על הצד החיובי שבעניין, היום הארוך ביותר בשנה (והקצר ביותר בחצי הכדור הדרומי) מסמן את תחילת סוף הקיץ. אצלי זה התבטא ביום ארוך במיוחד, שכלל שמונה שעות עבודה, שלוש שעות לימודים וחמש שעות גיים-קיוב.

דווקא כשהקונסולות החדשות מעבר לפינה, יש ניחוחות של חזרה לימי הגיים-קיוב העליזים. אחי, דור, הצהיר שהפעם אנחנו הולכים על אקס-בוקס. לומר את האמת, יש משהו בדבריו. נינטנדו חטאו את חטא ההיבריס. ביי מריו, להתראות זלדה, ברוך הבא פרו רבולושן סוקר.

הפוסט הזה פורסם ביום יום רביעי, 22 ביוני 2005, בשעה 11:51. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ברסס‏. הפוסט הזה סגור לתגובות כרגע.‏ אפשרות שלישית ומגניבה לא פחות היא להוסיף את הפוסט הזה ל ט.עי.ם שלך (מה זה?).