שימו לב, פוסט זה נכתב ע"י כותב אורח
כדי להיות כותב אורח ולכתוב על נושאים בוערים, ניתן לשלוח לי מייל.
מאחר וזאת הכתבה הראשונה שלי החלטתי לכתוב על נושא שמעסיק את כולנו: אלעד! האיש והתופעה.. טוב נו, האיש והאגדה.
אז זה התחיל במשהו קטן. מילה פה, מילה שם.
בהתחלה הבלגנו (אלעד: הבלגנו – לא התייחסנו).
אבל באמת.. כמה אפשר!?
אז הנה חמשת המשפטים המפורסמים ביותר של אלעד (תרגישו חופשי להוסיף):
1. בוסטון, ווי הב איי פרובלם.
2. סתום, סתום, זאת המנפחת שלי (כנראה שהוא התכוון למשאבה).
3. אני ואכל אספנו (אני זוכר שאכלנו. לא זכור לי שאספתי איתו משהו).
4. מה זה הסוס האדריאני שכולם מדברים עליו? (שניסינו להגיד סוס טרויאני הוא צחק עלינו. איזה טיפשים אנחנו).
5. יש לי את הבוגי הכי טוב בפלטינה (ואני חשבתי שאומרים פלנטה. נו טוב, כל יום לומדים משהו חדש).
יום חמישי, 09 ביוני 2005 בשעה 21:23
זה קצת ישן, אבל איך אפשר לשכוח את
איך הלכו גיבורים?
יום שישי, 10 ביוני 2005 בשעה 12:34
באמת לאיפה הם הלכו???
היו גיבורים נחמדים דווקא
יום שישי, 10 ביוני 2005 בשעה 12:43
מה עם טניה?
יום שישי, 10 ביוני 2005 בשעה 12:51
כותבים תניה!!
יום שבת, 11 ביוני 2005 בשעה 15:09
מה זה דיקטטור , למה אתה ממציא מילים?
יום שבת, 11 ביוני 2005 בשעה 18:51
ma ze rodan? – ma ze hashtuyot haele?
יום שני, 13 ביוני 2005 בשעה 15:12
אלעד אנחנו סולחים לך על הטעויות המזוויאות הללו כי בטח הראש שלך בטיול שעשית אחרי הצבא …עם בני במילאנו שבאיטליה (במבטא של לאה)תודה רבה
יום שני, 13 ביוני 2005 בשעה 15:13
מזוויאות?
יריב, אנחנו גם סולחים לך
יום חמישי, 14 ביולי 2005 בשעה 23:54
דבר ראשון כותבים תחינה ולא טינה.
כןןן
שני הטיול (ממש טיול) באיטליה היה עבודה וגם זינתי שם את מרים כך שזה היה שווה להיות שם.
שלישי בן סתם ילד הומו מגודל
רביעי המשפט הכי אהוב בכל הזמנים :"מה שלומך חיה מאיתך יחיה כןןןן" אין אני אדיר.