מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.

היום רן הצטרף לסטטיסטיקה. הוא עזב אותנו במצודת כ"ח. התחלנו את היום בהשלמה של 3 קילומטר מאתמול, עלינו את נחל קדש עד המצודה. שם רן החליט שנמאס לו ומצא זוג ארגנטינאים עם מדריך שהקפיצו אותו עד צפת. אני ויואב המשכנו ועלינו לקרן נפתלי, אכלנו שם אורז וקבנוס והתחלנו בירידה לנחל דישון.

אבל מסתבר שהירידה הזאת בכלל היתה עליה, ומצאנו את עצמנו נאבקים בפרות במשך חצי שעה כדי שיזוזו מהדרך. כשסיימנו לעלות את הנחל (חצינו כמה פעמים והשתכשכנו) הגענו לכביש שם ראינו עוד זוג טרמפיסטים שתרמנו לנו פיתות ושוקולד. תפסנו טרמפ למושב עלמה והצטיידנו במכולת במיץ מנגו (שכבר הספיק להיגמר) ופתי בר. הרגע סיימנו לשתות מרק עם שקדים וכשאני אשלח את המייל נתחיל להקים את האוהל, בגן הציבורי של המושב. מחר אנחנו נתקרב להר מירון, אז אנחנו זקוקים לשינה טובה. הכתפיים כבר כמעט ולא כואבות, אבל היום התחילו השלפוחיות ברגליים. לילה טוב.

המורל בשפל המדרגה.
זה התחיל בבוקר שיואב לא הרגיש טוב עוד לפני שיצאנו (חיכינו שעה כי הוא קפא..), אח"כ דווקא היה נחמד - השתכשכנו קצת במימי נחל שניר, לא לפני שהוספנו בערך 2 קילו בוץ לנעליים שלנו.
בצהריים החלנו בטיפוס המתון (עלאק) שלא נגמר - הרי נפתלי, שלמרגלותיהם שוכנת קרית שמונה. בד"כ העליות המתונות לא כאלה נוראיות, אבל אחרי יום שלם ועם 20 קילו על הגב, מרגישים כל סנטימטר.

כרגע סיימנו לאכול פירה, סלמי וקצת פתי-בר עם שוקולד, וכולם פה מבואסים כי לא הצלחנו להגיע למצודת כ"ח. חנינו בערך שבעה קילומטרים לפניה, מה שאומר שהלכנו היום בערך 25, מספר לא מבוטל בהחלט.
אני מקווה שמחר נוכל להתגבר על הכאבים, ונצליח להגיע לנחל דישון.

יום מספר אחד.
יצאנו מהתחנה המרכזית בשעה שלוש וחצי, עם נהג אוטובוס מטורף שנהג מהר אבל משום מה הגענו לאט. בקרית שמונה ראינו חבר'ה שהיו איתנו בהרצאה שבוע שעבר, כנראה שמחר נראה אותם שוב. חבר של יואב מהצבא היה נחמד בטובו לקחת אותנו לנקודת ההתחלה.

עכשיו אנחנו שותים תה (טעים), לצד הגדר של קיבוץ דן. כאן אנחנו מתחילים מחר את הטיול, עם זריחת החמה. האוהלים כבר מחכים לנו, מצפה לנו יום ארוך. לילה טוב.

היי כולם.
הטיול שלנו נדחה ביומיים, מיום חמישי ליום שבת בערב, בגלל מזג האוויר.
אז זה נתן לנו זמן להתארגן קצת יותר.
היום למשל היינו במסע קניות ב"מגה" והצטיידנו בקבנוסים וסלמי.
בנוסף, יצרנו קשר עם יצרן מקומי בדרום סין, שהסכים לייצר לנו צמידים
איכותיים במחירי עלות, הנושאים את המסר: שביל-סטרונג.

את הצמידים ניתן לרכוש בחנויות המובחרות במחיר סמלי של 20 ש"ח.

אם אתם רוצים להעביר לנו איזה שהוא מסר, נשמח להודעות טקסט ולא מיילים או טלפונים.
שיהיה לנו טיול מוצלח וכמה שפחות גשום!

ככה נראה פוסט סטנדרטי בבלוג (יומן רשת) שלי. הפוסטים הם תמצית הבלוג. למעשה הבלוג מורכב מקטעים קטעים (שרון מוכתר מכנה את הפוסט כ”כתבה”). הפוסט שפורסם אחרון יופיע בראש העמוד. בחלק השמאלי ישנו תפריט, שיש בו קישורים לארכיון. שם ניתן לעיין בכל הפוסטים שפורסמו עד היום, בחלוקה לחודשים.
בעמוד הראשי מופיעים חמשת הפוסטים האחרונים שפורסמו.

אז על מה בעצם אני כותב כאן? בעיקר על שטויות, שלא מעניינות אנשים שלא מכירים אותי. לעיתים נדירות יוצאות לי פנינות חוכמה, ודווקא בשבילהן שווה להיכנס.
אני משתדל לפרסם פוסטים חדשים מדי יום, אבל לא תמיד יוצא לי (כשלא יוצא יש לי רגשות אשם).
בד”כ מילים מסוימות מכילות קישורים (לינקים) והן יצבעו ככה. אני ממליץ ללחוץ על כל הלינקים, אפילו הבנאליים.

אני מפרסם מדי כמה ימים גלריית תמונות שאני מצלם עם הקנון שלי. לרוב ניתן להגיע לגלריה ע”י לחיצה על התמונה שבמרכז הפוסט. דוגמא לגלרייה.

בגדול, זה כל מה שאתם צריכים לדעת. ניתן לפנות אלי למייל בכל בעיה, שאלה או טענה.