לאור הפעם הקודמת שהיינו בנגב, ציפינו הפעם לאירוע נ/אדיר.
אבל - מסתבר שזה לא היה אותו הדבר. בסופו של דבר לא התאכזבתי, אבל לא נהנתי כמו פעם קודמת.

התחלנו טוב: בדרך ראינו "ארץ נהדרת" ואח"כ "רוקסברי", למרות שהנסיעה נראתה קצת ארוכה.
כשהגענו לחווה התבטלנו איזה חצי שעה (אלעד אלוף הפטנק) והתחלנו לעמול על הארוחה.

קמחי וקובי על הסלט הטעים, אני על הדלקת האש, אלעד על קילוף תפו"א, שרון על חיתוך הצ'יפסים ואסף על עגבניות על האש. אחרי שאלעד הספיק להפיל את הגריל, שמנו את הבשר. התחלנו לאכול, בלי הצ'יפס (שסירב להתטגן).

אני אישית שבעתי אחרי הסלט ונקניקיות המרגז. אחרים עוד הספיקו לאכול שיפוד או שניים, אבל לאף אחד (חוץ מלקמצנים שחבל להם על האוכל כנראה) לא היה מקום לסטייק אנטריקוט
קינחנו באבטיח אדיר (בקרוב הסרט!) והתחלנו את פרק השטויות, שהיה הפעם קצר.

א: אא"א, ב: לא"א

בדרך חזרה עצרנו לגלידה המסורתית במקדונלדס, וכעת כולנו גולשים לאתר הכי מגניב בעולם כדי לראות את התמונות.

אז הנה הלינק.

היום, לפני חמישים ושניים שבועות, ב30 לאפריל 2004, יום בלתי נשכח.

מעין חגגה יומולדת ועשתה על-האש אצלה בבית: מוזיקה שמתנגנת בלופ, בירות, בשר וצ'יפס שלא מהעולם הזה.
קניתי לה מתנה מדף ב"איקאה" והדרכתי את גל לקנות לה אוזניות (שתי המתנות היו הצלחות מסחררות).
יצאתי משם בסביבות 15:00 לכיוון רמה"ש ובדרך ניסיתי לשכנע את אסף שיבוא איתי לקארטינג, ליומולדת של אח שלי. משום מה אף אחד לא רצה לבוא. בחינם.
בכניסה לרמה"ש, בפונטו ספייס הצהובה שלי לשעבר, התקשרתי אליו וניסיתי בפעם האחרונה לשכנע אותו. קבענו שאני אאסוף אותו בעוד כמה דקות. ברמזור שליד "הפעמונים" עצר אותי שוטר על זה שדיברתי בטלפון בזמן נסיעה וקיבלתי דו"ח של 500 שקל.
בכלל לא נעים, אבל זה לא מנע ממני להפגין מהירויות שלא מהעולם הזה בקארטינג שעה אח"כ.

השנה, כל מה שעשיתי זה עבודה מסריחה (תרתי משמע) של שמונה שעות. מי שלא בא לתחנה ביום שישי בעשר בבוקר - לא ראה מימיו המון זועם.
אני צריך להוציא קצת תסכול בערימת ילדים.

בקטנה:
* הפסקתי לבנות את הפאזל.
* מזל"ט למעין.
* מי אמר חג שני ולא קיבל?

לא הייתי בפיינטבול! אסף הזה, שהבטיח לפני יומיים כבר שיביא אוטו, הבריז בדקה התשעים. במקום זה, נאלצתי לצלם אותנו אוכלים במקדונלדס.
לא תענוג גדול אבל הבטחות צריך לקיים.

קניתי 500 קרדיטים לתמונות, ככה שיהיה לי מעכשיו הרבה יותר קל להעלות גלריות שלמות במקום תמונה-תמונה.

קשקוש ביצים

ואני צריך עזרה בפתרון תעלומה. בעודי צועד בשדרות ויצמן, שמתי לב שעל כל העצים תלויים בתים מקרטון וביצים. מישהו יכול להסביר לי את העניין?

בקטנה:
* נהייתי חלש בפיפ"א.
* מאז הצבא לא זכורה לי כזאת עייפות.
* מזל"ט לאח שלי, טל, לבר מצוה.

אני מרגיש כמו אדיוט. יום חופש אחרי איזה שבועיים של עבודה כל יום וכל מה שעשיתי היום זה ללכת לבנק להפקיד קצת כסף. בזבוז מוחלט. במקום לארגן את הארוחה בחווה, במקום ללכת לת"א ולהסתובב, במקום לברר על הראסטות - כלום.
גורנישט. זיפ. נאדה.
בגלל זה אין גם על מה לכתוב.
מחר יש לאח שלי בר-מצווה בפיינטבול.
דבר ראשון, אני מקווה להגיע בזמן. זה מתחיל ב14:00, בדיוק שאני מסיים משמרת.
דבר שני, אני מקווה לצאת מזה שלם. ילדים קטנים (והעב"מ) יכולים להיות לא זהירים ולפגוע מטווח קצר.
צפו לגלריית תמונות ענפה מחר.

בקטנה:
* מישהו חיפש בוואלה! "משחק מכות למחשב" והגיע לאתר שלי.
* מזל טוב לדורון, בן 22 היום.

ליל הסדר מאחורינו, תודה לאל. היה מאוד כיף אך עם זאת מאוד מעייף. התמונות מדברות בעד עצמן.
יצאנו מהבית בחמש וחצי בבוקר וחזרנו בסביבות אחת עשרה בלילה.
וחוצמזה שהיום יצא לי לעבוד משש בבוקר. אם אפשר לקרוא לזה לעבוד. ישבתי וקראתי עיתון במשך שמונה שעות, שבערך כל חמש דקות קמים ומתדלקים למישהו.

מחר אני ביום חופש, אז אני אשקיע קצת יותר בכתיבה פה.

בקטנה:
* "לוסט" באמת סדרה טובה.
* מילה טובה לאייפוד שלי, שלא מאכזב.
* לבן נתן יש פונטים שחבל"ז.

עם בוא הפסח, הגיע הזמן לרענון באתר. הנה כמה דברים שיתחדשו בזמן הקרוב.

* גלריית תמונות ענפה (פיינטבול, ארוחה בחווה 2 ועוד).
* סרטי וידאו ביתיים (באדיבות גוגל). הראשון יהיה לאוהבי ז'אנר הנונסנס.
* 20 טי-שירטים בצבע שחור עם כתובת האתר. יחולקו חינם לכל מי שרק ירצה.
* רעיונות נוספים? אני אשמח לשמוע, לא מבטיח לקבל.

חדש! ביסלי זעתר גונבת אתכם

אה, ופסח שמח (וכשר) לכל היהודים באשר הם.
ניפגש ביפו בשבת בבוקר לקנות פיתות.

היום הופיעה בידיעות אחרונות כתבה על סלקציה במועדונים בישראל. תחת הכותרת נשאר בחוץ, פורסמה תגובתו של צעיר שחווה על בשרו את תופעת הסלקציה.

נעים להכיר - שי רחמים (22), רמת השרון, מזרחי בעל חברים לבנים.

איתמר חשביה (22), חבר לבן, עובד בידיעות אחרונות.

מוגדל

לא ממש קשור אבל מזכיר לי:
כל ספר שפותח מספרה - חייב משום מה ששמו יופיע בענק, ודווקא באנגלית. אפילו אם הוא אברג'יל או אבוטבול. לא שיש לי משהו נגד השמות האלו, פשוט טבעם הוא יותר ערבי מלועזי. אפילו אריאל שרון נגד התופעה.

יום נפלא. שום דבר יוצא מגדר הרגיל לא קרה, אבל פשוט נהנתי מהיום הזה.

קמתי בבוקר, אחרי שינה מצוינת (נרדמתי לצלילי הדיסק של זירו7), ויצאתי לריצה עם קובי. בסיום הריצה חזרנו אלי הביתה והכנו לעצמנו ארוחת בוקר של מלכים: חביתה עם פטריות ובצל, סלט ירקות, מיץ תפוזים, לחם קלוי, מוזיקה, עיתון (ולסיום תה) - כל המרכיבים החיוניים לבוקר של כיף. נהנתי לא רק מהאוכל, אלא גם מהאווירה, אשכרה זן במטבח.

אחרי מקלחת חמה וארוכה ניגשתי למחשב לקבל את מנת האינטרנט היומית שלי, וגיליתי די במקרה איזה משחק/פאזל. קשה ברמות שלא יתוארו. לקח לי איזה רבע שעה רק להבין איך משחקים את זה. מקץ שעה יצאתי מנצח וחיוך על פַנָי שלא נמחק שעות ארוכות. (ממליץ לשחק במשחק כשיש שעה פנויה, הוא ממכר בטירוף).

וכך המשכתי את יומי בתחנת הדלק. שמונה שעות של משמרת צהריים, שעברו בקלות נסבלת. פוגשים הרבה אנשים בעבודה הזו (מסתבר שכולם מתדלקים בשלב זה או אחר בחיים). היום יצא לי לפגוש מנחה שהיתה לי בקבוצת המיקוד של קפה נמס "עלית".
הדובדבן שבקצפת ביום הזה הופיע בדמות 40 שקלים חדשים בטיפים ו30 נוספים בפרמיות.

הדבר היחיד שחסר לי זה חיים.

סיפורנו מתחיל לפני קצת פחות משנה. הימים הם ימי צבא, ואני ורן נוסעים לנו להנאתנו בכביש המהיר. לפתע מגיחה מהצד מכונית, שבתוכה נוסע הכפיל המזרחי של שלום חנוך, ומגנן בגיטרה תוך כדי נסיעה. עד כאן החלק השפוי.
היו לו כל מיני שלטים הזויים וקישוטים שתלויים על המכונית. הוא יושב במכונית, מחויך, מנותק מהעולם. מקרה קלאסי של בורג חסר.
היום יצא לי לתדלק לו, וביקשתי ממנו רשות לצלם.
תוכלו לראות עוד תמונות (מוגדלות, כדי לקרוא את השלטים).

שוטר / פקח, אני מנחם אלמנה

פסח בפתח, ונדמה שבמהלך הריצות אני חוטף מכות מצרים. זה התחיל שבוע שעבר עם הדם, והיום זה המשיך עם ערוב (בדמות ברחשים). אני מסוגל להישבע שבלעתי 20 מהם. כמעט הקאתי. אני באמת לא מבין את היצורים האלו. כשחזרתי הביתה הורדתי עוד 40 מחבלים מתאבדים קטנים מהידיים והפנים. איכסה פיכסה.

בקטנה:
* פיל קולינס מגיע לארץ!
* תדלקתי לאלומה גורן. עכשיו אפשר למות בשקט.
* אני לא צוחק. זה מדהים!
* בקרוב ראסטות.

איזה דבר נפלא זה האינטרנט הזה.
אפשר למצוא תשובה לכל שאלה, לשמוע את חורשת האקליפטוס, ולגלות דברים שבחיים לא היית מגלה (ואולי לא היית רוצה לגלות).

לפני כמה חודשים נמצא התאום של אסף לוי ב"לכת", ועכשיו - עכשיו אני מצאתי את התאום שלי. בגוגל. הוא אולי לא נראה כמוני, אבל גם לו קוראים בן קלינגר ושנינו מזל תאומים.
שלחתי לו מייל והוא שלח בחזרה. קבענו שבקרוב נפגש. אתם עוד תשמעו על זה.

תגיד, אתה אח של טל לוי מ"כוכב נולד"?

עם הפאזל לא התקדמתי. לא היה לי ממש כוח.

בקטנה:
* פיספסתי היום "השיר שלנו". בכוונה. זה כבר לא ממכר.
* הסרט אתמול היה גרוע. וזה אנדרסטייטמנט.
* אנדרסטייטמנט זה מילה ממש ארוכה.