מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.

עם בוא הפסח, הגיע הזמן לרענון באתר. הנה כמה דברים שיתחדשו בזמן הקרוב.

* גלריית תמונות ענפה (פיינטבול, ארוחה בחווה 2 ועוד).
* סרטי וידאו ביתיים (באדיבות גוגל). הראשון יהיה לאוהבי ז'אנר הנונסנס.
* 20 טי-שירטים בצבע שחור עם כתובת האתר. יחולקו חינם לכל מי שרק ירצה.
* רעיונות נוספים? אני אשמח לשמוע, לא מבטיח לקבל.

חדש! ביסלי זעתר גונבת אתכם

אה, ופסח שמח (וכשר) לכל היהודים באשר הם.
ניפגש ביפו בשבת בבוקר לקנות פיתות.

היום הופיעה בידיעות אחרונות כתבה על סלקציה במועדונים בישראל. תחת הכותרת נשאר בחוץ, פורסמה תגובתו של צעיר שחווה על בשרו את תופעת הסלקציה.

נעים להכיר - שי רחמים (22), רמת השרון, מזרחי בעל חברים לבנים.

איתמר חשביה (22), חבר לבן, עובד בידיעות אחרונות.

מוגדל

לא ממש קשור אבל מזכיר לי:
כל ספר שפותח מספרה - חייב משום מה ששמו יופיע בענק, ודווקא באנגלית. אפילו אם הוא אברג'יל או אבוטבול. לא שיש לי משהו נגד השמות האלו, פשוט טבעם הוא יותר ערבי מלועזי. אפילו אריאל שרון נגד התופעה.

יום נפלא. שום דבר יוצא מגדר הרגיל לא קרה, אבל פשוט נהנתי מהיום הזה.

קמתי בבוקר, אחרי שינה מצוינת (נרדמתי לצלילי הדיסק של זירו7), ויצאתי לריצה עם קובי. בסיום הריצה חזרנו אלי הביתה והכנו לעצמנו ארוחת בוקר של מלכים: חביתה עם פטריות ובצל, סלט ירקות, מיץ תפוזים, לחם קלוי, מוזיקה, עיתון (ולסיום תה) - כל המרכיבים החיוניים לבוקר של כיף. נהנתי לא רק מהאוכל, אלא גם מהאווירה, אשכרה זן במטבח.

אחרי מקלחת חמה וארוכה ניגשתי למחשב לקבל את מנת האינטרנט היומית שלי, וגיליתי די במקרה איזה משחק/פאזל. קשה ברמות שלא יתוארו. לקח לי איזה רבע שעה רק להבין איך משחקים את זה. מקץ שעה יצאתי מנצח וחיוך על פַנָי שלא נמחק שעות ארוכות. (ממליץ לשחק במשחק כשיש שעה פנויה, הוא ממכר בטירוף).

וכך המשכתי את יומי בתחנת הדלק. שמונה שעות של משמרת צהריים, שעברו בקלות נסבלת. פוגשים הרבה אנשים בעבודה הזו (מסתבר שכולם מתדלקים בשלב זה או אחר בחיים). היום יצא לי לפגוש מנחה שהיתה לי בקבוצת המיקוד של קפה נמס "עלית".
הדובדבן שבקצפת ביום הזה הופיע בדמות 40 שקלים חדשים בטיפים ו30 נוספים בפרמיות.

הדבר היחיד שחסר לי זה חיים.

סיפורנו מתחיל לפני קצת פחות משנה. הימים הם ימי צבא, ואני ורן נוסעים לנו להנאתנו בכביש המהיר. לפתע מגיחה מהצד מכונית, שבתוכה נוסע הכפיל המזרחי של שלום חנוך, ומגנן בגיטרה תוך כדי נסיעה. עד כאן החלק השפוי.
היו לו כל מיני שלטים הזויים וקישוטים שתלויים על המכונית. הוא יושב במכונית, מחויך, מנותק מהעולם. מקרה קלאסי של בורג חסר.
היום יצא לי לתדלק לו, וביקשתי ממנו רשות לצלם.
תוכלו לראות עוד תמונות (מוגדלות, כדי לקרוא את השלטים).

שוטר / פקח, אני מנחם אלמנה

פסח בפתח, ונדמה שבמהלך הריצות אני חוטף מכות מצרים. זה התחיל שבוע שעבר עם הדם, והיום זה המשיך עם ערוב (בדמות ברחשים). אני מסוגל להישבע שבלעתי 20 מהם. כמעט הקאתי. אני באמת לא מבין את היצורים האלו. כשחזרתי הביתה הורדתי עוד 40 מחבלים מתאבדים קטנים מהידיים והפנים. איכסה פיכסה.

בקטנה:
* פיל קולינס מגיע לארץ!
* תדלקתי לאלומה גורן. עכשיו אפשר למות בשקט.
* אני לא צוחק. זה מדהים!
* בקרוב ראסטות.

איזה דבר נפלא זה האינטרנט הזה.
אפשר למצוא תשובה לכל שאלה, לשמוע את חורשת האקליפטוס, ולגלות דברים שבחיים לא היית מגלה (ואולי לא היית רוצה לגלות).

לפני כמה חודשים נמצא התאום של אסף לוי ב"לכת", ועכשיו - עכשיו אני מצאתי את התאום שלי. בגוגל. הוא אולי לא נראה כמוני, אבל גם לו קוראים בן קלינגר ושנינו מזל תאומים.
שלחתי לו מייל והוא שלח בחזרה. קבענו שבקרוב נפגש. אתם עוד תשמעו על זה.

תגיד, אתה אח של טל לוי מ"כוכב נולד"?

עם הפאזל לא התקדמתי. לא היה לי ממש כוח.

בקטנה:
* פיספסתי היום "השיר שלנו". בכוונה. זה כבר לא ממכר.
* הסרט אתמול היה גרוע. וזה אנדרסטייטמנט.
* אנדרסטייטמנט זה מילה ממש ארוכה.