סוגר פינה
מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.
בדיוק בזמן לראות אנשים חוזרים מבילוי של ערב שישי, נסעתי לשדה התעופה בחמש בבוקר לקבל את פניו של דני שחזר משלושה חודשים במרכז אמריקה. הקפצתי אותו הביתה והוא הפתיע את המשפחה שלו. זה היה מחזה סוריאליסטי. דני דופק על החלון של אח שלו הקטן ומעיר אותו - אח שלו פותח עיניים, לא מאמין וחוזר לישון. רק אחרי פעמיים שאומרים לו שהוא לא חולם הוא קם ופותח את הדלת. אני חזרתי הביתה והלכתי לישון. בד"כ השינה של שבת בבוקר היא הכי מתוקה, אבל הפעם זה לא היה ככה. מי היה מאמין שיתקשרו אלי בשבת בעשר בבוקר?!@?
בצהריים נסעתי עם המשפוחה לארוחה בפסטה-מיה, לכבוד יום ההולדת של סבתא שלי. נשארתי שם פחות משעה, אבל פחות משעה טעימה, והמשכתי לעבודה. שמונה שעות שעברו בטיפטופים.
אכלנו חצי אבטיח (בעשרה שקלים!) והתארגנו קצת מוקדם כדי שאולי נספיק לראות את שריקת הפתיחה. ואז הגיע מרפי. כוס אמא שלו. שלוש פעמים אני סופר את המטבעות והטלפון שלי כל שניה מצלצל ומוציא אותי מריכוז. עיכוב אחרון עם המעטפה שסירבה להיכנס לכספת ואני נכנס לאוטו.
ברדיו אומרים שאירלנד כבר מובילה 2-0, דקה 16. בבית מחכים לי החברים, שהתחילו לראות את המשחק בלעדיי. ישראל בקאמבק אדיר, כולל בערך 27 הצלות של שערים בטוחים, מוציאה תיקו שמשאיר אותה בתמונה, לפחות לעוד משחק אחד.
אומרים שהפסדתי ערב אדיר אתמול אצל אריאל, שנפרד מאיתנו ונסע למרכז אמריקה.
מישהו יודע מה ראשי-התיבות של שק"ש?
הוא מבצע את המטלה היומית שלו בזמן לא זמן ובדרך לא דרך.