כשהייתי עם דני בתאילנד, דיברנו כל הזמן על זה שאנחנו לא עושים כלום בארץ וצריך לשנות את זה. סיכמנו שכשנחזור, ניסע כל יום שבת לטיול. עבר חודש (שבו באמת לא עשינו כלום) ואתמול יצאנו לטיול. תכננו לנסוע לצפון ולרדת מפוריה לכנרת באופניים. אבל מזג האוויר שינה את התכנון. אספנו את אלון ונסענו לנגב, לאיזור החווה.
4774
נסענו באופניים רק איזה שעה, כי היו מלא עליות וירידות וחלקנו לא היינו בכושר. אחרי שהתאוששנו בקראוון מהנסיעה, עשינו סיבוב קצרצר על הטרקטורון ונסענו לבאר-שבע לקנות בשר לאסאדו בקיבוץ של שגיא. מסתבר ש"טיב טעם" נסגר, אבל פתחו "מעדני מניה" במקום זה. כל התוויות על האוכל שם ברוסית, ועושה רושם שיחסית זול שם.
4789
אתם יכולים לראות בעצמם איך היה הבשר, אבל אני לא אכלתי (כבר חודש שאני צמחוני). בסוף גם למדנו טריק איך לשבור בקבוק בירה (וידאו).
בשבת הקרובה אנחנו עושים מסלול רגלי בנחל דרגות. מי שרוצה להצטרף שיודיע כמה שיותר מוקדם.

האתר כבר כמעט ולא מתעדכן, וחבל. שבוע הבא הוא יחגוג יומולדת שנה, ואני מבטיח לשדרג ולהביא דברים נחמדים. בינתיים נעשה מצווה ונעזור לרעות לנסות למכור את הסלולרי-החדש-מהקופסא-שלה שהיא כבר לא צריכה.
סמסונג 855 (לא 866…), עם מצלמה, מטען וספיקר, יפעל רק ברשת אורנג'. אם מתאים לכם, אתם מוזמנים לשלוח לה מייל.

היא אפילו הסכימה לסדר הנחה אם מישהו שהופנה מהאתר יקנה את המכשיר.

אם גם אתם משתמשים בשעון מעפן שעלה שני דולר והברגים שלו חלודים לגמרי, תביאו אותו לפרקש והוא יבריק את הברגים בשניות.

כדי לשמור על אורך חיים, הוא מצפה אותם בלקה (איכותית כמובן).

צריך לדעת להעריך את כל השטויות הלא-חשובות בחיים.
למשל, לשחק יניב עד ארבעה בבוקר ולסיים 18 בקבוקי בירה זה אדיר.
השלב שבו נרדמתי וקמחי ואורי שיגעו אותי היה קצת פחות אדיר, אבל תרם לאווירה.
4771

אורי: בן, שא אותי מעל מפתן הדלת, בן.
קמחי: בן, שגר אותי לחלל, בן.
אורי: בן, למד אותי לאהוב, בן.
קמחי: בן, קח אותי ללונה-פארק, בן.

לפני שטסתי לטיול שילמתי על המכינה 6000 שקלים מדמי הפיקדון. עכשיו מתברר שזה עולה "רק" 4100, אז אני מקבל החזר של כמעט 2000 שקל! זה מתקזז עם ה-2000 שקל שהוצאתי על הרשמה לקאנטרי.

יש לי משקפיים לשחיה עם הולגרמות, אתם צריכים לראות את זה. בעצם, אני אעלה בקרוב תמונות.

מסתבר שלא רק בירושלים התחבורה הציבורית על הפנים.
טל גמליאל כתבה את החוויות שלה מהאוטובוס.

(more…)

יואב ואנוכי המשכנו היום חלק משביל ישראל באופניים. הקטע מחוף הים של תל-ברוך ועד מבואות הירקון שבפתח-תקוה.
עשינו את זה בשלוש וחצי שעות עם די הרבה עצירות.
4723
בים אכלנו ארוחת בוקר (תפוח ובננה), בפארק ירקון ישבנו על ספסל ויואב בירר לגבי לימודים בחו"ל, בפרדסים בין צומת מורשה וצומת פתח-תקוה הכנו תה: יואב היה אחראי על הקטע הזה והדביל (אני מקדים תרופה למכה כי אני יודע שהוא הולך לקלל אותי אח"כ) שכח להביא סוכר.
4725
התה לא היה מתוק וחוצמזה שזו היתה בכלל חליטה ולא היתה לו מסננת אז היינו צריכים לירוק אחרי כל שלוק. אה, ובלון הגז נגמר באמצע אז התה היה פושר. לפחות הוא הביא עוגיות.
ואז הוא התחיל עם התירוצים: "אני עייף", "אין לי כוח לבוץ הזה", "אמא, תצילי אותי! אמא, איפה את?".
4729
אז חתכנו לכיוון צומת מורשה והלכנו לאכול צהריים בבורגר ראנץ'. צ'ופר לסיום: תמונות של יואב עם החליפה שלי.

השבוע המגנט פגש פינגווינים בארגנטינה!
4697
מי יודע איפה הוא יהיה שבוע הבא? (כנראה שרק אסף לוי).

ארבעה חודשים של חוסר מעש לא השכיחו ממני את העבודה בתחנת הדלק.
התגעגעתי. אמנם לא לעבודה עצמה אבל לשטויות שמסביב. יש במדינה הזו אנשים ביזאריים וכל יום אני מגלה מחדש באיזה בועה אני חי.

למשל, היום ביקשתי ממישהו שיחתום על האישור של הכרטיס אשראי. הוא ענה לי בתגובה הכי לא צפויה בעולם: "כל הזמן אתם והחתימות שלכם. אפשר לחשוב שאני רוד סטיוארט".

רוד סטיוארט? זה הבחור הכי מפורסם שהוא יכל לחשוב עליו?

היום נסעתי עם מעין לירושלים. הלכתי ל"בצלאל" כדי להירשם למבחנים לעיצוב תעשייתי. זה היה יום נסיעות מטורף שלא מבייש את הנסיעות הארוכות במזרח. אבל - היה לי את הלפטופ וראינו שני פרקים של "מלקולם באמצע" ברכבת. הרכבת הורידה אותנו במלחה, ואנחנו היינו צריכים לצד השני של העיר. עלינו על אוטובוס לכיוון הר הצופים וביקשנו מהנהג שיגיד לנו כשאנחנו מגיעים ל"בצלאל" כי אנחנו לא מירושלים.
שעה נסיעה וזה כאילו אתה במדינה אחרת. המנטליות פה שונה לגמרי! איפה בתל-אביב יש נהגי אוטובוס ערבים? (זה לא החלק הכי גזעני בפוסט הזה, תתאזרו בסבלנות).

(more…)