מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.

הייתי היום עם דני ביפו, הסתובבנו לחפש כל מיני נרגילות. בדיוק כשיצאנו מהחנות ראינו "ברלינגו" חונה שיוצא ממנה עשן. בהתחלה חשבנו שזה אדים - היא עמדה ליד מאפיית פיתות, אבל תוך שניה וחצי בערך ראינו את הלהבות. התלבטות קצרה ושלפנו את המטף מהאוטו של דני. הדבר הזה מכבה שרפות בצורה מעולה. פחות משתי שניות והכל נגמר.
מזל שהיינו שם, כי המפגר ניסה לכבות את זה עם מים. הוא קיבל כוויה ביד והצליח איכשהו להרפות מהבקבוק, שניתך בינתיים לדש-בורד. זה היה קטע ממש הזוי - רוסי צעיר בן 20 אולי שעובד אצל ערבי. הערבי הגיע רק אחרי איזה חמש דקות והתחיל בצעקות שאין ביטוח. הרוסי לא רצה לשמוע את זה כנראה ופשוט נטש את המקום.
יצא שמכל הסיפור דני הוא המפסיד פה. מיכל כזה של כיבוי אש עולה 180 שקל וכל מה שקיבלנו בתמורה היתה פיתה מסריחה עם זעתר.

(מחר אני יוצא לעשרה ימים בתגלית, כנראה שלא יהיו עדכונים בריל-טיים, אבל אני אדאג לעדכן אח"כ.)

גם אם הכלב שלכם נראה כמו סוס, זה לא אומר שהוא רץ כמו סוס.
ואת זה אני למדתי על בשרי. יותר נכון - ריי למד על בשרו וכבר שלושה ימים הוא לא מתואשש.

לא הייתי בקאנטרי איזה שבועיים בגלל התערוכה הזו, אבל כן רציתי לשמור על כושר, אז יצאתי לריצה בשדות. שאלתי את דור אם אפשר לקחת איתי את ריי איתי והוא יחזיק מעמד - הוא אמר שכן ושהוא היה עושה איתו ריצות תמיד. דור אפילו הוסיף ואמר שקצב הריצה שלנו זה הליכה שלו..

חיברתי את הרצועה למותניים שלי והתחלנו לרוץ. בקילומטר הראשון ריי באמת הוביל אותי בקצב סביר ולא הראה סימני האטה. לקראת הקילומטר השני הוא נחלש קצת. בקילומטר השלישי הוא כבר נראה מותש - כאילו הוא הולך להקיא את נשמתו בכל רגע. הפסקתי את הריצה וחזרנו את הקילומטר וחצי הנותרים ברגל. כשהגענו הביתה הוא שתה ליטר מים ופשוט נשכב על הרצפה לנוח. מתנשף כל חצי שניה, מנסה לקבל קצת אוויר. כנראה שכל השרירים שלו נתפסו, כי הוא הולך יותר לאט מקוקי.

נתחיל בטיפ קטן לכל מי שמחפש להשכיר פזלמה (אולי יגיעו דרך גוגל): אל תשכירו ב-VDR.

להמשך הפוסט »

ביום רביעי הקרוב, ה-14 ליוני, מתקיימת תערוכת רופאי משפחה במלון "דיוויד אינטרקונטיננטל".
אבא של דני מציג ביחד עם עוד שלושה רופאים את השיטה החדשה של טיפול ורידים בלייזר. דני ואני בונים את הדוכן וכל הקונספט שעומד מאחוריו.
נכון, שנינו לא עבדנו בעבודה מסודרת כבר חודשים ארוכים, אבל זה לא אומר ששכחנו את מוסר העבודה שלנו. בשבוע האחרון אנחנו עובדים על הפרויקט הזה כל יום כל היום, ובימים האחרונים החסרנו הרבה שעות שינה כדי לסיים דברים בזמן (ויותר חשוב, לשביעות רצוננו).

להמשך הפוסט »

בדרך כלל אני נהנה בהופעות אם אני מכיר את השירים בע"פ, או לפחות את הפזמון. עם סטינג אין לי בעיה, כי אני זוכר הכל. חוץ מאיזה ארבעה שירים שהוא החליט לשלב שאף אחד לא יודע מאיפה הוא הקריץ אותם והיתה דממה בקהל.
ההופעה היתה מעולה - האווירה מצוינת והיו הרבה שירים. אבל לפעמים הופעה טובה זה לא מספיק. צריך את האקסטרא הזה שיקפיץ אותה רמה. היום זה היה מתיסיהו. למי שלא מכיר, מתיסיהו הוא זמר יהודי מברוקלין ששר רגאיי. שנה שעברה סינגל שלו הגיע למקום ה-28 בבילבורד האמריקאי, ולפני חודשיים יצא לו דיסק חדש. הוא פשוט מ-ע-ו-ל-ה. אין דרך אחרת להגדיר את זה. פרפורמר בלתי רגיל, אבל עזבו את זה - כל שיר להיט.

בסיום ההופעה סטינג העלה אותו לבמה ושניהם שרו ביחד את "רוקסן", לטירוף חושים של 8 דקות. אם אתם רוצים לראות אותו בלייב, הוא מופיע ביום שבת בערב ב"בארבי" (אני כנראה אלך לראות את קרן פלס).