ארכיון פוסטים שפורסמו בחודש אוקטובר 2006

זרקו אותי מהדלת הראשית

מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.

אבל אין לי שום כוונות להיכנס מהחלון.

התחקירן של "העולם הבוקר" התקשר אלי ביום שבת בערב להודיע שהוא מוותר על הראיון איתנו. אין לי כל בעיה עם זה ואני מבין שלעיתים יש אילוצים. למען האמת, הוקל לי מעט אפילו.

הרגע קיבלתי אי-מייל מתחקירנית נוספת בערוץ 2, שטוענת שהגיעה לאתר שלי דרך גוגל, ורצתה שאני אתקשר אליה בדחיפות. היא הסבירה לי שהיא רוצה שאני אגיע להצטלם לספיישל בכיכובו של דב גיל-הר (!!!) ואופיע כמפגין נגד נעלי "קרוקס".
התחקירנית קראה עלי תיגר והציעה לי לבוא ולהוכיח שאני באמת עושה שטויות.

סופ"ש בב"ש

במסגרת חודש "עבודת בית", דני ואני הדרמנו לב"ש לרהט ולשפץ את דירתו. העמסנו את כל הדברים על נגרר והעלנו אותם ארבע קומות ברגל. זה בכלל היה לא נורא כמו שחשבנו מהסיבה שכל הדברים שהוא הביא לא היו גדולים כל-כך.
12400
להמשך הפוסט »

ביג ספי סטייל

התחקירן

תחקירנים פועלים מהר. מהר מאוד אפילו. בשעה 6:43 בבוקר חיכה לי בתיבת הדואר מייל מהתחקירן של רפי רשף בערוץ 10, שהוא מעוניין שנופיע בתוכניתו, אחרי שהוא קרא בעיתון את הכתבה על האיילון דוּד. אני עוד ישנתי בשעה הזו. ב-7:40 קיבלתי טלפון מהתחקירן של אברי גלעד ועינב גלילי בערוץ 2, שאמר שהוא נורא אהב את האייטם והיה שמח אם נבוא לאולפן ונדבר על זה. כמובן שהוא ציין שהם רוצים בלעדיות.
תארו לכם את המצב הזה, שתחקירנים של כל התוכניות רודפים אחרי כל אייטם בעיתון. המסכנים האלו מנהלים מדי יום מלחמות חורמה על האקסקלוסיביות.
התחקירן של רפי רשף (תשר"ר בקיצור) לא הרים ידיים. הוא עשה את עבודתו נאמנה ותיחקר. תשר"ר סרק את האתר אחרי כל פיסת מידע שיכול היה למצוא. הוא נתקל בלינק למרפאות מדיקורן, חיבר אחד ועוד אחד והבין שיש קירבה משפחתית בין דני לדוקטור. תשר"ר ישב בסבלנות ובהה בטלפון עד אשר השעון הראה שמונה וחייג למרפאה של אבא של דני. משם השיג את הנייד שלו ודרכו את הנייד של דני.
באותה שעה תשא"ג (קיצור של אתם יודעים מי) צילצל כבר פעם נוספת לבדוק שאנחנו לא עורקים לצד השני.

אחרי סבב שיחות המזכיר מרתון מדיני להרכבת הקואליציה הוחלט שנופיע ביום ראשון בערוץ 2 בתוכניתם של אברי גלעד ועינב גלילי. הדבר שאני הכי מרוצה ממנו היום זה שאייתו את השם שלי נכון.

יום כיפור

כשישבנו אתמול בערב לראות "נמלטים", התמלאתי תחושת סיפוק עמוקה. הייתי גאה בעצמי ששמרתי שישה פרקים שלמים ליום כיפור. חודש וחצי שאני אוגר פרקים.. רק חבל שהסדרה ירדה קצת ברמה והעונה השנייה לא מדהימה.
יום כיפור עבד במהירות. רן בילה אותו אצלי כדי לראות איתנו את "נמלטים". כשסיימנו יצאנו לסיבוב לילי עם ריי והלכנו לישון. קמנו היום לקראת הצהריים ועמדו בפנינו שתי אופציות - לרקוב מול הטלויזיה ולעשות מרתון של 4400, או לרכוב באופניים ולבצע את מצוות יום הכיפורים.
אני לא הייתי מוכן לוותר על הפריוילגיה ונסענו לת"א לבקר את סבא וסבתא שלי. רן התרסק אחרי שלוש דקות של נסיעה באופניים שלי, והחלפנו בינינו - אני עם אופני-הכביש ורן עם אופני-ההרים של גיא.

סיימנו את כל המסע של ת"א וחזרה, כולל ארוחת צהריים והפסקה, בשלוש שעות.
אחרי מקלחת מהירה הספקנו אפילו לראות ארבעה פרקים של 4400 ולאחר-מכן רן התחזה לספר מקצועי והתחרע על הראש שלי. סתם, אני צוחק, דווקא יצאה אחלה תספורת.