מעניין פה, לא? אני במקומכם כבר ממזמן הייתי נרשם ל פיד רסס. מהר - לפני שיגמר.

בוראט ועם הארץ
ענת: "מה יהיה בעל-האש?"
בן: "בשר, אלכוהול ונראה בוראט."
ענת: "בוראט? מה זה?"
בן: "זה סרט על החלום האמריקאי ושברו. ילד שחור יתום המאומץ ע"י גבר לבן שמתעלל בו. הוא גדל, מסיים בהצטיינות את לימודיו ב"ייל" ובסוף הסרט הוא נבחר לנשיא ארה"ב השחור הראשון."
(שיחה בשיעור פיסול לפני העל-האש הכיתתי, 12.12.06)

צלצול/ניתוק
"יש פה איזה בחורה שאני מנסה להתחיל איתה. אני אדבר איתך אח"כ, ביי."
(אסף לוי, 11.12.06)

קיטבג
"אתה יודע שאני לקוי ראייה, נכון?"
(ילד לקוי ראייה מבת-ים אחרי שעתיים בתוך המפגש הראשון עם החונך, 10.12.06)
12649
פצצת אנרגיה שחורה
"צלקות?" שאל תומר, "גם לבננות יש צלקות?"
(סיפור קצר לילדים, 13.12.06)

עוצר מילים
אתה רואה את עצמך אומר "זה מעניין" מחוץ לשיעור? חוזר הביתה ואומר לאמא: "אמא, השניצל הזה… זה מעניין".
(רון פלדמן, 14.12.06)

..ולסיום - רגע זן
אם יוותרו בכיסי שתי פרוטות, אקנה לחם ופרח.
בפרוטה אחת אקנה לחם כדי לחיות.
בפרוטה השניה אקנה פרח כדי שיהיה בשביל מה לחיות.

מישהו בחולון מאוד אוהב הלחם-בסיסים:
לקמע של מוזיאון הילדים קוראים ינשול - ינשוף וחתול.
לספריה המרכזית קוראים מדיטק - מדיה ודיסקוטק.
למרכז ההפעלה לילדים קוראים חווידע - חוויה וידע.
אולי גם פארק המים הוא סוג של חיבור - ימית 2000.

ולמרות שהשמות נשמעים מעפן, הפעילות לא איכזבה.

להמשך הפוסט »

בשבוע האחרון השתתפתי בשני אירועים שניתן להגדיר אותם כחזיונות. זה לא מאוד חריג, אבל אף-פעם לא חוויתי את זה בתדירות כזו.

הראשון: ביום רביעי יצאתי לריצת ערב תוך-כדי עקיפה של ההולכים האיטיים. מרחוק ראיתי מישהי שדומה להדס קיש (למקרה שגוגלו אותה), שלומדת איתי בבית-ספר. ככל שהתקרבתי אליה הבנתי שזו לא היא, אבל בכל זאת היתה לי תחושה שאפגוש אותה. מיד כשסיימתי את המסלול היא אכן הופיעה - חזרה מקניות בקניון.

השני: בשישי בצהריים ישבתי לקרוא את עיתון "העיר" ומודעה צדה את עיני. היא בישרה על פתיחתו מחדש של מלון בנהריה. במשך דקה בהיתי בתמונה, לא יודע למה, אבל היתה לי מין תחושה כזו שמשהו הולך לקרות בנהריה. בערב היו שם יותר שוטרים מאשר בסניף של דאנקין דונאטס וכולם באו להגיד שלום לחבר בני סלע (היד כמחווה).

השלישי: מחר יש הגרלה מיוחדת של חמישים מיליון שקלים חדשים (הפעם הקודמת). מילאתי שני טורים - אחד עם המספרים מ"לוסט" והשני עם מספרים שהתחשק לי. מי יתן וזה יהיה החזיון השלישי.

לקטר, לקטר, לקטר…
(לה, לה, לה, לה, לה, איזה כיף שיש לי את הבלוג הזה.)

להמשך הפוסט »

אחרי שיעור "יסודות" האחרון, יצאתי מבולבל לחלוטין. בביקורת שקיבלתי מהמרצים נאמר לי שדילגתי על כמה שלבים ואני צריך לחזור אל החקירה - והפעם לא לחשוב יותר מדי, פשוט ליצור. בזמן ארוחה טעימה באקס-או, התייעצתי עם רן ודני לגבי העבודה (יותר נכון הכרחתי אותם לעזור לי כי אני אבוד). החלטנו על כדור מפרחים ויצאנו למסע קניות קצר ב"מסיבומבה".

לא האמנתי שיש כל-כך הרבה שיטות להכין כדור משלושה חומרים בלבד: פרחים, דבק ובלון.
במשך שעה וחצי ישבנו וחשבנו על דרכים כיצד ליצור את הכדור הדביק מפרחים. שעה וחצי ולא עלה במוחנו הרעיון הפשוט ביותר, שלבסוף גם נבחר כפורמולה המנצחת.

בתחילה טיפסנו על סולם וקטפנו אין-ספור פרחים מסריחים. אחרי זה השתעשענו קצת עם החומר וטיכסנו עצות ביננו לבין עצמנו. אז פוצצתי בלון והתמלאנו דבק ופרחים. באחת התמונות אפילו ניתן לראות אותי שואף את הדבק במשהו שנראה כמו באנג מאולתר.
מחר אצא למסע מציאת פרחים נוספים כי כמעט והכחדנו אותם מהגינה שלי. זה בסדר, הם ממילא מסריחים.