בתרגיל הסיכום של הסמסטר נתבקשנו לצור מוצר מדף מיריעת פח, תוך שימוש באחת מהטכנולוגיות הנפוצות בפח – חיתוך בלייזר, צריבה פוטוכימית, כבישה או לחצנות.
אני יצרתי שני מוצרים, שניהם די קטנים (ומתאימים למדף). הראשון היה בהשראת אירוע שחוויתי – יום לפני הגשת הסקיצות למוצרים, נתקענו במעלית בבית-ספר, וכשיצאנו מישהי בירכה את ברכת הגומל. עשיתי אחד ועוד אחד (אחד – ברכת הגומל, אחד נוסף – שנאתי העזה לחתולים) ויצרתי את מחזיק המפתחות.

הוא עבר כמה גלגולים מהסקיצה הראשונה, אבל לא משהו מהותי, ועל-כן המרצים העירו לי שהפרויקט אינו מתאים להיקף עבודה של חודש והחזירו אותי לשולחן העבודה, להביא סקיצות נוספות:

מרצה: "זה נחמד, אבל זה לא מתאים להיקף עבודה של חודש. זה יותר מתאים בתור תרגיל מהיר של שבועיים בתקשורת חזותית."
אני: "אוקיי.. אני אוהב את הרעיון ורוצה לעשות את זה."
מרצה: "בסדר גמור, תישאר עם הפרויקט הזה ולשיעור הבא תביא סקיצות של מוצר נוסף, אבל לא עוד מחזיק מפתחות של חתולים."
אני: "בטח שלא, אני אעשה אחד של כלבים."

להמשך הפוסט »